דבר הבמאי על ההצגה "מבצע קומיקס"
כשבמאי ניגש לביים הצגה הוא מחפש השראה. זה לרב רעיון שגורם לו להתרגש ולהמציא עוד ועוד רעיונות כדי ליצור את ההצגה הכי יפה שאפשר. גם בתהליך יצירת מבצע קומיקס חיפשתי נקודת אחיזה שתהיה עבורי השראה בסיפור ושתשפיע על כל הבימוי בהצגה. הסיבה שצולי גיבורת ההצגה מציירת קומיקס הפכה להיות בשבילי ההשראה לכל ההצגה. החלטתי להפוך א כל הבמה להיות הראש של צולי. זה אומר שכשאתם תבואו לצפות בהצגה, אתם תוכלו להכנס לתוך הראש שלה ולדמיין איך אתם הייתם חושבים ומתנהגים אם אתם הייתם צולי בעצמכם. כל הבמה עוצבה כמו דף קומיקס ריק וחלק שעליו השחקנים עומדים ומשחקים ומגלמים את הדמויות שמופיעות בסיפור הקומיקס. גם התלבושות בהצגה כמובן מעוצבות באותה תפיסה צבעונית של הקומיקס. ובתוך עולם כזה דמיוני הכל יכול לקרות, וזה יכול להיות מאד מפתיע בשביל הקהל.
מכיוון שהעלילה מתרחשת בתוך סיפור קומיקס, החלטתי לחזק בכל דמות את האפיון הייחודי שלה, לעצב לכל דמות תלבושת עם צבע משלה, וגם להציג איור לכל דמות . במשך ההצגה תוכלו לראות את הדמויות גם אמיתיות וגם מאויירות בהקרנות הוידאו. דמות אחת מיוחדת בהצגה היא דמותו של הרע, כמו בכל סיפור קומיקס. מכיוון שהסיפור מתרחש בעולם דמיוני, הכנסנו לתוכו דמות מאד קיצונית של מנהל קניון מרושע שנקרא דילר וונדור. דילר מייצג את כל מה שחדיש ראוותני מנכר עיניים ובזבזני. הוא צריך להיות מאד יוצא דופן וכוחני על הבמה. לכן לדמות שלו החלטתי לתת הוברבורד שעליו הוא רוכב בזמן ההצגה. הוא היחיד שלא הולך כמו יתר דמווית. ובזה הוא גם גבוה יותר מהם וגם מהיר וחלקלק יותר מהאחרים. השחקן שמגלם את דילר וונדור אמנם היה צריך להתאמן ואפילו נפל ונשרט קצת בזמן החזרות, אבל כשתגיעו לצפות בהצגה תוכלו לראות אם הוא כבר השתפר בנסיעה.
את השחקנית שמגלת את צולי שהיא הדמות הראשית, הנחיתי לחפש כל פעם את המצוקה והבעיה שלה בסיפור, ולנסות לפתור אותה. ככה היא תיצור הזדהות עם הצופים. גם הצופים רוצים לדעת מה קרה לצולי וגם הם מקווים שהיא תצליח להתגבר על הקשיים ולנצח את הרעים, כמו גיבורת על אמיתית.
לפני שמתחילים לביים הצגה נפגשים עם צוות הוגי הרעיון ומגבשים את סיפור המחזה. כל מי שהחליט להוציא לפועל את ההצגה נפגשים ביחד עם המחזאי ויחד עם הבמאי. קוראים את המחזה, מעירים ומציעים, ואז משנים ומשכתבים וכן הלאה. עד שנוצר מחזה שכולנו מסכימים איתו. כשיש מחזה צריכים לגבש צוות של שחקנים. קראתי את המחה כמה וכמה פעמים. ואז חיפשתי שקנים שיוכלו לגלם את הדמווית שאני מדמיין בראש. ערכתי בחינות קבלה ובחנתי מי הכי מתאים לשחק איזו דמות. לא הייתי לבד, ישבתי עם מנהלי התיאטרון ועם המחזאי, ראינו הרבה מאד שחקנים ושחקנית עד שבחרנו את השחקנים שיכולים לגלם הכי טוב את הדמויות בהצגה שלנו. עם צוות השחקנים נפגשים במשך שבועות רבים בחדר שבו ערכנו חזרות ולאט לאט הוספנו גם את המוזיקה, השירים והריקודים, את התלבושות, עד שלבסוף עלינו לבמה וכל ההצגה התחברה ביחד.
בגלל שסיפור ההצגה עוסק בבעיה אמיתי שבני נוער וילדים נתקלים בה ביום יום, עצם זה שיצרנו פה סיפור אגדה שמתרחש בקומיקס, מאפשר לכל אחד ואחת שבקהל לחשוב איך הנושא קשור אליו, כיצד הצורך בקניות ולחץ חברתי משפיעים עליו ומה הוא היה עושה כדי לשנות את המצב אם היו לו כוחות של גיבור על. זה מה שהופך את הצפיה בהצגת תיאטרון לקסומה ומפתיעה.
מאחל לכם צפיה מהנה,
אורי אומנותי.